#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן מותר להביא עצים ביו&quot;ט? (למתני' ולשמואל).</p><p dir='rtl'>ומתני' כמאן?	"למתני' שרי להביא מכונס אף מן השדה, ומן הקרפף אף מפוזר.<p></p><p dir=""rtl"">לשמואל לא שרי אלא מכונס בקרפף.</p><p dir=""rtl"">דמפרש שמואל דמתני' יחידאה כר""ש, ואנן קי""ל דאין להתיר אלא בתרתי לטיבותא.</p>"	<br/>ביצה דף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	התירו להביא עצים רק במכונסים, (למתני' מהשדה, לשמואל מקרפף), מה הדין בעלי גפנים ועלי דקלים?	אסור אף במכונסים, שמא תפזרם הרוח.</p><p dir='rtl'>ואם נתן עליהם כלי שפיר דמי.	<br/>ביצה דף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזהו קרפף שמביאים ממנו עצים ביו&quot;ט, לר' יהודה ולר' יוסי? (ע&quot;פ מסקנת הגמ' לפרש&quot;י).	לר' יהודה - כל שסמוך לעיר. [ואף אם אין לו פותחת].</p><p dir='rtl'>לר' יוסי - או סמוך לעיר. או שיש לו פותחת, ואז אף לא סמוך אלא בתוך תחום שבת.	<br/>ביצה דף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנן דאין מבקעים עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביו&quot;ט, ובתר הכי תנן דאין מבקעים אלא בקופיץ. הא אמרת רישא דאין מבקעים כלל?</p><p dir='rtl'>ומה נשתנה בהבנת טעם המשנה בין הס&quot;ד למסקנא? (רש&quot;י)	חסורי מחסרא וה&quot;ק, אבל מבקעים מן הקורה שנשברה מערב יו&quot;ט, ואותה אין מבקעים אלא בקופיץ.</p><p dir='rtl'>ולס&quot;ד סברו דהאיסור לבקע משום טירחא, וא&quot;כ הוא בכל עניין. ופירשו דהוא מצד מוקצה, ורק בנשברה ביו&quot;ט.	<br/>ביצה דף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אסור לבקע קורות בקרדום?</p><p dir='rtl'>ומה הדין בזכרות של קרדום?</p><p dir='rtl'>ובנקבות של קופיץ?</p><p dir='rtl'>ומה החידוש?	בקרדום נראה כעושה בו מלאכת אומן.</p><p dir='rtl'>לל&quot;ק שרינן זכרות של קרדום, דכיון שהוא דק הוי כקופיץ. ולא אמרינן דכיון דהאי גיסא אסיר האי אסיר.</p><p dir='rtl'>לל&quot;ב אסרינן נקבות של קופיץ, וקמ&quot;ל דלא נימא דהואיל והאי גיסא שרי האי גיסא שרי.	<br/>ביצה דף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו צדדי איסור יש בפחיתת בית העשוי מאוירא דליבני?</p><p dir='rtl'>ומה הדין לר&quot;מ ולרבנן בשבת וביו&quot;ט?	איסור סתירה דרבנן. ור&quot;מ שרי וחכמים אוסרים מה&quot;ט.</p><p dir='rtl'>אך לבד זאת יש איסור מצד הא דלבנים דשרגינהו הוו מוקצים לבניין.</p><p dir='rtl'>ומה&quot;ט ר&quot;מ גופיה לא שרי אלא ביו&quot;ט דשרי לסלק המוקצה לצורך אוכל נפש, ולא בשבת.	<br/>ביצה דף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בית שנפחת האם נוטל פירות ממקום הפחת ומדוע?	נוטל, אך רק באוירא דלבני, דאחר שאי&quot;ז אלא איסור דרבנן, לא אמרינן ביה מיגו דאתקצאי. (ע&quot;פ רש&quot;י, ועי' תוס' ושא&quot;ר).	<br/>ביצה דף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין חותמות שבקרקע ושבכלים אליבא דשמואל?<p></p><p dir=""rtl"">ואיך א""ש עם הברייתא המתירה בחותמות שבקרקע ביו""ט?</p><p dir=""rtl"">ועם הברייתא דמודים חכמים לר""מ בזה?</p>"	"לשמואל, שבקרקע מתיר אך לא מפקיע וחותך, בין בשבת ובין ביו""ט.<p></p><p dir=""rtl"">שבכלים מתיר ומפקיע וחותך.</p><p dir=""rtl"">והברייתא המתרת להפקיע ביו""ט, היא כר""מ דשרי באוירא דלבני לסתור.</p><p dir=""rtl"">ואע""ג דאיכא ברייתא דמודים חכמים לר""מ בחותמות, איכא תנא דפליג, והכי ס""ל לשמואל.</p>"	<br>ביצה דף לא		
